דיוק אלינגטון היה אחד המלחינים והמעבדים החשובים בתולדות הג’אז. עם התזמורת שלו הוא הפך את הביג־בנד לכלי אמנותי עשיר, כזה שמסוגל להיות גם סווינג לרחבה וגם יצירה סימפונית לכל דבר. אלינגטון כתב מאות קטעים שהפכו לסטנדרטים, ביניהם Take the “A” Train, Mood Indigo ו־It Don’t Mean a Thing. הסאונד שלו היה אלגנטי, מלא צבעים והרמוניות מתוחכמות, ותמיד נתפר סביב האופי של הנגנים שלו. הוא לא רק ניגן ג’אז אלא בנה עולם שלם והראה שהמוזיקה הזו יכולה להיות גדולה, עמוקה ומודרנית בדיוק כמו “מוזיקה קלאסית”.


דיוק אלינגטון היה אחד המלחינים והמעבדים החשובים בתולדות הג’אז. עם התזמורת שלו הוא הפך את הביג־בנד לכלי אמנותי עשיר, כזה שמסוגל להיות גם סווינג לרחבה וגם יצירה סימפונית לכל דבר. אלינגטון כתב מאות קטעים שהפכו לסטנדרטים, ביניהם Take the “A” Train, Mood Indigo ו־It Don’t Mean a Thing. הסאונד שלו היה אלגנטי, מלא צבעים והרמוניות מתוחכמות, ותמיד נתפר סביב האופי של הנגנים שלו. הוא לא רק ניגן ג’אז אלא בנה עולם שלם והראה שהמוזיקה הזו יכולה להיות גדולה, עמוקה ומודרנית בדיוק כמו “מוזיקה קלאסית”.