כבר כמעט שלושים שנה שקריירת הסולו של אסף אמדורסקי מנציחה את העשייה הפנומנלית שלו כאמן על-זמני, כזה שמיטיב לתאר תחושות בטן מודחקות, ניכור אורבני וגעגועים שקטים לארץ ישראל הישנה והטובה של דור המייסדים של הרוק הישראלי. עם זאת, גם כשהוא נוסטלגי אסף אמדורסקי נמצא תמיד בשפיץ של חוד החנית, הראשון לנסות ולהתנסות ברעיונות וצלילים חדשים, כפי שיעידו על כך במיוחד אלבום הסולו הראשון שלו – שנכון לכתיבת שורות אלה טרם יצא על ויניל. עד מתי?! – וכמובן “מנועים שקטים”, יצירת מופת שממריאה לאיטה בכל פעם שמאזינים לה מחדש.
כבר כמעט שלושים שנה שקריירת הסולו של אסף אמדורסקי מנציחה את העשייה הפנומנלית שלו כאמן על-זמני, כזה שמיטיב לתאר תחושות בטן מודחקות, ניכור אורבני וגעגועים שקטים לארץ ישראל הישנה והטובה של דור המייסדים של הרוק הישראלי. עם זאת, גם כשהוא נוסטלגי אסף אמדורסקי נמצא תמיד בשפיץ של חוד החנית, הראשון לנסות ולהתנסות ברעיונות וצלילים חדשים, כפי שיעידו על כך במיוחד אלבום הסולו הראשון שלו – שנכון לכתיבת שורות אלה טרם יצא על ויניל. עד מתי?! – וכמובן “מנועים שקטים”, יצירת מופת שממריאה לאיטה בכל פעם שמאזינים לה מחדש.