Air

כמו אוויר לנשימה, שני צרפתים הגיחו באמצע שנות התשעים מוורסאי  – לא הארמון, העיר הסמוכה לפריז – ואיתם בשורה מוזיקלית חדשה-ישנה שמשלבת בין כמה זרמים שמשלו בכיפת הרוק המתקדם בשנות השבעים, או לכל הפחות נגזרו ממנו כמו האמביינט של בריאן אינו לצד אלבומי האווירה הרוקיים של פינק פלויד כמו The Dark Side Of The Moon ו-Wish You Were Here. את אלה השכילו לשזור באלקטרוניקה עכשווית יותר (לפחות לאותם שנים) כמו דאונטמפו והאוס צרפתי שהוא מטבעו פחות “קלאבי” ויותר מתאים להאזנה ביתית. לא זאת ואף זאת, את כל אלה קישטו במוזיקת מעליות. לכאורה, סוגה שניטל ממנה העוקץ כדי שתנגן ברקע ללא הפרעה, אך בידיים של הצמד Air השימוש בלאונג’ הפך למשהו כמעט מיסטי בהנגשה שלו וביכולת שלו להלך קסם ע המאזין. לא בכדי, מיליונים נכבשו מרצונם כשהסינגלים הראשונים מתוך אלבום הבכורה –  Moon Safari מ-1998 – התקבעו בתודעה ונשארו שם עד היום, בעוד הצמד ממשיך לאתגר אותה עם יצירות קאנוניות נוספות כמו פסקול הסרט Virgin Suicides ואלבומי מופת כגון Talkie Walkie. לפני כעשור תם הטקס וכל אחד מחברי הצמד פנה לדרכו, אבל המורשת הצלולה שהותירו אחריהם עדיין כאן, כמו אוויר לנשימה.