מעט אמנים בישראל הצליחו להפוך ראפ אישי לסיפור של דור שלם. רביד פלוטניק (נצ’י נצ’) פרץ מתוך ההיפ־הופ המקומי עם כתיבה חדה, הומור, פאנצ’ים ומבט כן על החיים בישראל, ואז הפך ליוצר שמדבר גם על חרדה, אהבה, משפחה וחיפוש עצמי. הסגנון שלו משלב ראפ מדויק עם גרוב חי, השפעות פאנק וסול, והוקים שנשארים בראש. אלבומים כמו סופרגרוב ו־ועכשיו לחלק האומנותי הוכיחו שהוא יודע להיות גם להיטיסט וגם עמוק, בלי לאבד את הרחוב. על הבמה הוא פרפורמר מעולה, עם אנרגיה וקהל שמכיר כל מילה. זה ראפ שמצליח להיות אינטימי ומאוד ישראלי בלי להתנצל.