Opeth – Morningrise

Opeth – Morningrise

האלבום השני של ההרכב השבדי נחשב בעיני מעריציהם המושבעים ליהלום שבכתר, ניתן למעשה לומר ש Opeth “מחלקת” את הקהל שלה לשתי תקופות זמן: האחת מתחילה באלבום הבכורה Orchid שיצא ב 1995 ומסתיימת לאחר צמד האלבומים Damnation ו Deliverance מתחילת שנות האלפיים, והשנייה היא כל מה שההרכב המרתק הזה הוציא מאז ועד היום, תקראו לזה תקופת הדת` מטאל הפרוגרסיבי אל מול תקופת הרוק הפרוגרסיבי, יש בין מעריציה שיטענו שזו התפתחות מוסיקלית טבעית ושהתחכום תמיד היה שם באופן זה או אחר ורק התגבר עם השנים, הם צודקים, כבר באלבום הבכורה Orchid היו אלמנטים רבים של רוק מתקדם ומאז נגיעות הסבנטיז פרוג רק הלכו ומצאו מקום רחב יותר בשירי הלהקה.

באנו לעסוק באלבום השני, נכון למועד צאתו ב 1996 הלהקה עדיין חתומה בלייבל הבריטי Candlelight Records, לייבל שקנה את מעמדו כשגילה את הרכב הבלאק מטאל הנורווגי Emperor ומכר מאלבום הבכורה שלו In The Nightside Eclipse כמעט מאה אלף עותקים, כמות בלתי נתפסת במושגי בלאק מטאל בתחילת שנות התשעים.

מספרים שבעל הלייבל, לי בארט (שמוכר גם מהרכב הפאנק Extreme Noise Terror) שמע את קלטת הדמו של Opeth שהכילה שני קטעים שהוקלטו בחזרה לייב בחדר החזרות והציע להם חוזה לארבעה אלבומים על המקום, מספרים גם שהמפיק המוסיקלי של האלבומים הראשונים של ההרכב דן סוואנו (המוכר מעבודתו עם Edge Of Sanity, Dissection, Katatonia ועוד רבים) התלהב עד כלות מסולן הלהקה מייקל אקרפלדט כששמע אותו מחזיק “גראול” אכזרי במשך 40 שניות בלי שהקול שלו “יפול”, דן סוואנו שבעצמו גילה באותן השנים את Rush, Genesis ו Camel הכניס את ההשפעות שלו לתוך המוזיקה של Opeth שהיתה צמאה ליד מכוונת יצירתית ברמה כזו.

כבר מהקטע הראשון Advent שומעים את הכיוון, לצד הכבדות האופיינית למטאל יש מהלכי גיטרה שלא היו מביישים את Black Sabbath כשהם מנוגנים בטמפו מהיר יותר, מהלכי בס שלקוחים ישירות מעולמות הפרוג רוק של שנות השבעים ונגינת בס ללא מפרט שהיתה כמעט טאבו בעולם המטאל (פרט לסטיב האריס מ Iron Maiden).

קטעים ארוכים באלבום משלבים פריטות אקוסטיות ומלנכוליות לצד הרגעים הכבדים, אווירה חורפית ואינטימית מאד שזורה לאורך כל האלבום ומחבקת את המאזין, הרבה בזכות הסאונד האנלוגי, אך דבר שניתן להבין כבר מהקטע הראשון ובכלל מכל מה שההרכב הזה עשה עד אותה נקודת זמן הוא שהלהקה לא באה להתיימר או “לעוף על עצמה”, לא רק שלא ראו תמונות של חברי הלהקה בתוך עטיפות האלבומים, גם לוגו הלהקה לא היה מופיע על העטיפות, אלא רק התמונה עצמה, ללא לוגו כלל, זה דבר נדיר בעולם הרוק, יש לציין כי בהדפסות המאוחרות יותר שנעשו מסוף שנות התשעים לכל אלבומי הלהקה הראשונים כן מופיע לוגו הלהקה והעותקים מההדפסות הראשונות נחשבות כמובן לפריט אספנים יקר ונדיר מאד.

השיר השני The Night And The Silent Water נחשב לאחד השירים היפים ביותר מהרפרטואר המוקדם של Opeth ולאהוד ביותר על הקהל שלה, הוא גם קצר יותר משאר השירים באלבום, השיר השלישי Nectar גם הוא נחשב “להיט” מהתקופה המוקדמת של Opeth (עד כמה שניתן להשתמש במילה הזו בהקשר של הלהקה הזו).

ויש כמובן את Black Rose Immortal המופלא, יצירה של מעל ל 20 דקות (!!) שנחשבת בעיני רבים לשיר הטוב ביותר של Opeth מאז ומעולם ולאחד משירי המטאל השבדי המרשימים ביותר אי פעם.

ככלל Morningrise הוא אלבום איכותי ביותר, מקורי, מהטופ של הסגנון, מומלץ מאד הן לחובבי מטאל אך לא רק להם, הוא מומלץ לכל מי שאוהב את Opeth ופחות מכיר את האלבומים הראשונים ומומלץ לכל מי שמחפש מוזיקה מתקדמת, מרגשת, חכמה ומקורית, לא בכדי נחשבת Opeth לאחת הלהקות המשפיעות והחשובות ביותר באירופה והמעמד הגיע בעיקר בזכות ששת אלבומיה הראשונים, Morningrise הוא יהלום איכותי בדרך לשם, מומלץ בחום.