תפריט
סידני לומט (אחה”צ של פורענות) מביים על פי ספר של פדי צ’יאבסקי (שזכה באוסקר ובגלובוס הזהב על התסריט) את אחד החשובים שבסרטי שנות השבעים, שרק היום ניתן לראות עד כמה היה נבואי ומקדים את זמנו. בשנת 1975 שולט הטרור באמצעי התקשורת ונראה שהדרך היחידה להשיג אחוזי צפייה היא להפחיד אנשים. הווארד ביל (פיטר פינץ’, שזכה באוסקר, גלובוס הזהב, ופרס ה-BAFTA על סרט זה לאחר מותו) הוא קריין שפוטר מרשת טלוויזיה גדולה, מאבד את שפיותו והופך למטיף כנגד התקשורת. למרבה המזל, זה בדיוק מה שהיה חסר לרשת לצורכי רייטינג, והיא הופכת את ביל למטיף הטלוויזיוני הראשון. אולם דיאנה כריסטיאנסן (פיי דאנווי, שזכתה באוסקר ובגלובוס הזהב על תפקידה בסרט), מנהלת שידורים מחושבת וקרה, עושה כבר תכנונים לרגע שבו ירדו אחוזי הצפייה. סידני לומט זכה בגלובוס הזהב על הבימוי של הסרט ויחד עם זכייתה באוסקר של ביאטריס סטרייט (פולטרגייסט) זכה “רשת שידור” להיות הסרט השני שזיכה את שלושת שחקניו הראשיים באוסקר, לאחר חשמלית ושמה תשוקה מ-1951.
–
