ז’אק קתמור, איש העין השלישית הבוהמיינת מירושלים של שנות ה-60, מביים את אשתו הילית ישורון. גבר שעיסוקו בפרסום, פוגש אישה שעסוקה בדוגמנות ויחד הם מעבירים יממה בת”א ובירושלים. האישה הדוגמנית מוליכה אותו לבתי קפה ולמסיבות חשק, ואילו הגבר מוביל אותה לסדנאות של אמני פיסול כדי שאלו יעצבו אותה בגבס. היא מנסה להשיק את הקווים שלו אל מתחמי הזרימה המתמדת של הזמן ואילו הוא מנסה להקפיא אותה, ולקבע את האידיאה שלה למען הדורות הבאים… סרט ייחודי, חד-פעמי שניסה לחרוג מהזרם הכללי של הקולנוע הישראלי, מושפע מהמודרניזם הקולנועי האירופאי והגל החדש.