עשרים שנה אחרי גיל ההתבגרות המאושר, אשר עדיין מציף את זיכרונותיו, שון שקוע עד מעל לראשו בטיפול בדז, חברו מאותם ימים יפים, עכשיו אלכוהוליסט רפה גוף. גם הדיסלקציה עדיין עימו, ורק קתי, שהייתה חברתו וסייעה לו להתגבר על קשיי הכתיבה, אינה בקשר. אך כאשר מתברר כי ימיו של דז ספורים, מחליט שון למצוא אותה. בסגנון קולנועי שאין בריטי ממנו מתאר קני גלנאן את ההתמודדות עם החיים 'כפי שהם' כלומר, עם חולשות הגוף והנפש. אך לא בדרמה חברתית אפורה עסקינן – גלנאן נע בגמישות בין עבר להווה, שומר על טון פיוטי ומקבל את רוברט קרלייל בכושר שיא שמעניק לסרט תהודה רגשית.
תקציר באדיבות סינמטק ת"א