שני אחים ניו יורקים בטוחים שמצאו את הדרך הבטוחה לפתור את מצוקת הממון שלהם באמצעות שוד פשוט. כרגיל, אין פשעים פשוטים ולאחר מעשה ממתינה לשנים תהום רגשית המורכבת מצער וחרטה. חבל להכביר מילים מעבר לתקציר הזעום הזה, שכן מה שסידני לומט עושה כאן הוא פשוט פלא. לא שזה משנה משהו אבל לומט כבר בן 83, ובגילו לצד הניסיון ניצב אומץ הלב שאחראי לסגנון הקולנועי הגמיש ולעומק הפסיכולוגי המאפיינים את המותחן הזה. לרשותו עמד תסריט מצוין וכמו תמיד ברגעי השיא בקריירה שלו, (“12 המושבעים“, “המשכונאי“, “אחר צהריים של פורענות“ ועוד) גם כאן התוצאה חבה את הצלחתה לא רק לשפה קולנועית קולחת, בכך מצטיינים גם מספיק במאים צעירים, אלא מהתעמקות נחושה במניעיהם של גיבוריו. עם אנסמבל שחקנים איכותי התוצאה היא רשת סבוכה ומעוררת הזדהות של אינטרסים אנושיים. “זהו סרט שיתפוס אתכם, אני מבטיח לכם, ולא יניח לכם לחשוב על שום דבר אחר“ (רוג‘ר איברט).
תקציר באדיבות סינמטק ת"א