28 יום לאחר שפעילי זכויות בע"ח שחררו ממעבדה קופים נגועים בוירוס מסתורי, מתעורר ג'ים מתרדמת בבית חולים לונדוני ומגלה עיר נטושה. כותרות עיתונים מצהיבות מכריזות על "פינוי". כתובות קיר זועקות כי "הסוף קרוב". האנשים הראשונים שהוא פוגש תוקפים אותו בזעם אדיר ורק בזכות שני ניצולים כמוהו הוא נשאר בחיים. השניים מסבירים לו כי הנגועים בוירוס המסתורי הופכים לזומבים המחפשים לפרוק את זעמם בכל שנקרה בדרכם. וכך מצטרף ג'ים לחבורת ניצולים העושה דרכה מלונדון למנצ'סטר, לעבר מחנה צבאי שממנו, כך השמועה, בקע שידור רדיו שהבטיח עזרה. דני בויל ("טריינספוטינג") מגיש סרט אימה מחוספס שקורץ ללא מעט סרטי ז'אנר. את העלילה הוא מתבל בצילום DV מגורען ומונוכרומטי (שמעצים את ההלם שנוצר מהמפגש המבלבל עם לונדון המוכרת והאהובה כאתר הריסות נטוש ומאיים) ובעיקר בזכות התנופה הויזואלית המוכרת מסרטיו הקודמים שמתדלקים את הסרט והופכים אותו למשל דארוויניסטי על אופיה של החברה האנושית.
תקציר באדיבות סינמטק ת"א