ארה"ב (1997)

ניסיון לפענח את אישיותו האניגמטית של דיוויד לינץ` נידון כנראה מראש לכישלון, וזו נשארת חתומה גם כשהכותרות יורדות. הסיבה פשוטה: לא ייתכן שהאיש כל כך נורמלי. המצלמה עוקבת אחריו על הסט של הסרט כביש אבוד, כאשר הוא עובד בנגריה שלו, חונך תערוכה חדשה של ציוריו, ובחברת אשתו ובנו. למרבה האכזבה, שום אוזן חתוכה לא מתגלה על המדשאה המטופחת של ביתו. אך מי שמתעניין בלינץ` כאמן ימצא בסרט זה פנים רבות לאיש, שמלבד קולנוען מתגלה גם כצייר מרתק. תכנים מתוך סרטיו מהדהדים גם בציוריו, אליהם הצמיד נתחי בשר מדממים שמתוכם זורמים נחילי נמלים. הסרט עובר בתחנות אמנותיות שונות בחייו, החל מסרטים שעשה כסטודנט )וכבר שם ניכר הכישרון החזותי יוצא הדופן שלו(, ועד לתיעוד על הסט של כביש אבוד. בכולם מתגלה היסוד הספונטני והאינטואיטיבי שבאישיותו: כך, למשל, בצילומי פרק של טווין פיקס השתרבב ראשו של עובד תאורה לחלק מן הפריימים. לא רק שלינץ` לא צילם את הסצנה מחדש, אלא שהוא החליט לצרף לסידרה את "בוב", שכלל לא היה כלול בתסריט המקורי. החולניות הביזארית שכה היטיב לחשוף בפרבריה "הנורמלים" של אמריקה, מתועלת כפי שנראה כאן, ליצירותיו בלבד.