אדל, בתו השניה של הסופר ויקטור הוגו, מתאהבת בסגן בריטי צעיר, והולכת עד הסוף אחרי ליבה. היא עוקבת אחריו לברבדוס שם הוצבה יחידתו, ומטרידה אותו בחיזוריה. אבל האהבה הופכת לדיבוק שסופו אשפוז בבי"ח לחולי רוח - מקום ממנו לא תצא במהלך 40 השנה הבאות, עד לאחרית ימיה. טריפו מבסס את הסרט על היומנים ועל המכתבים שכתבה אדל לאביה. הוא לא נכנס לפרשנות פסיכולוגית ולא נסחף אחר רומנטיקה מופרזת. הסיפור מוגש משתי נקודות מבט שונות: מצד אחד סיפורה של אדל השברירית שהווייתה מתנהלת בצל אביה ובצל אחות שמתה בדמי ימיה - אישה שבונה את חייה כמו דרמה רומנטית טרגית ופוסעת כמעט במודע אל הרס עצמי. מצד שני זהו גם סיפור של במאי הצופה בגיבורה שלו מעמדה מרוחקת. השניות הזו, יד האמן של טריפו, בתוספת צילומיו המזהירים של נסטור אלמנדרוס, המוסיקה המופלאה של מוריס ז'ובר ואיכויות המשחק של איזבל אדג'אני, אלה הגורמים שהופכים את הסרט לאחד מסיפורי האהבה הגדולים של הקולנוע - יצירה גדולה ששומרת על טוהרה ועל מלוא עוצמתה גם היום, שני עשורים ומחצה אחרי שעלתה לראשונה עלי מסך.
תקציר באדיבות סינמטק ת"א