סרטו החדש של טוד היינס ממוקם על רקע זירת ה"גלאם רוק" - הסגנון המוסיקלי שעל חורבותיו קמו הדיסקו מחד והפאנק מאידך. הנראטיב, בהשראת "האזרח קיין", בנוי כפלשבק של כמה אנשים המשחזרים את סיפור חייו של אליל הרוק הבדוי בריאן סלייד שביים את מותו עלי במה. כשהתגלה התעלול צללו מכירות התקליטים ובמקביל גבר השימוש שלו בקוקאין. עשור לאחר העלמו נשלח עיתונאי לחשוף את התעלומה וחבר מכריו של סלייד מנסה לברוא לנגד עיניו את הדמות התיאטרלית, המתעתעת (שנרקחה בעיקר מדיויד בואי), ובעיקר את יחסיה עם איקון רוק אחר המכונה כאן קורט ויילד (שדמותו מדכירה מאוד את איגי פופ). במסגרת הגל האופנתי של הנוסטלגיה לסבנטיז, מחזיר אותנו טוד היינס אל העידן הנוצץ ביותר בתולדות הרוק. הצעקנות המודעת של ה"גלאם רוק" והחופש המיני שהוא מייצג, מאפשרים לאחד הקולנוענים היותר יצירתיים של שנות התשעים לפרוץ את כבלי הפורמליזם ולעשות שימוש בכל האיפיונים הקאמפיים האפשריים. זה מתחיל בשימוש פנטסמגורי בצבע, עובר דרך מאפייני קיטש ופוזות חד-מיניות, ומסתיים במחווה לסרטי התקופה. החירות האימפרסיוניסטית הפכה את הסרט ליצירה פולחנית - ולא רק בקרב הקהילות החד-מיניות של ניו-יורק ולונדון.
תקציר באדיבות סינמטק ת"א