פיוט בדרכים. סרט מסע נוסף של הגאון היווני, תיאו אנגלופולוס (נוף בערפל, המסע לקיתרה), שבו סופר מפורסם שעומד למות תוך יום, לוקח על עצמו להשיב ילד אלבני אבוד למולדתו. הים מעולם לא היה כל-כך כחול והאנושות לא נראתה מעולם כל-כך מלאת תקווה. כך חשבו גם השופטים שהעניקו פה אחד את פרס דקל הזהב בקאן. עם ברונו גאנץ (הנפילה) בתפקיד הראשי, איזבל רנו (Perfect Love) ופבריציו בנטיווליו (לאהוב אותך).
יום ראשון, גשם יורד על סלוניקי, אלכסנדר, סופר מפורסם, מוצא מכתב מאשתו, אנה, בו היא מספרת על יום קיץ אחד מופלא לפני 30 שנה. מלווה בתחושת החמצה של מי שלא השלים דבר בחייו, הוא עוזב את ביתו ויוצא למסע שהוא חיצוני ופנימי בעת ובעונה אחת, דרך בה מתמזגים עבר והווה. בעודו מחפש מילים ודימויים על מנת לסיים את יצירתו, הוא מוצא עצמו מעורב עם פליט אלבני, ילד זר שהחיים כולם עוד לפניו, אך ספק אם אלו מלאי תקווה. הקשר המיוחד שנוצר ביניהם והמשמעות שמקבלים בחייו מאפשרים לאלכסנדר לחוות מחדש רגעי אושר ועצב ממהלך חייו, רגעים שהוא רוצה לחוות שוב… לנצח… או לפחות לעוד יום אחד… סרטו החדש של אנגלופולוס, זוכה פרס דקל הזהב לסרט הטוב ביותר בפסטיבל קאן 1998 הוא יצירת מופת יפהפייה, אינטליגנטית ומרגשת עד דמעות על משמעותם של החיים והזמן.
תקציר באדיבות walla
אלכסנדר הוא משורר יווני נודע והוא גוסס. כמו הפרופסור ב"תותי הבר" של ברגמן או המתרגם ב"נוסטלגיה" של טרקובסקי, הוא חייב להשלים עם חוסר המשמעות של הישגיו ולהתמודד עם הבדידות הנוראה לנוכח המוות המתקרב. הוא מתעורר אל בוקר אחרון בבית משפחתו היפה על שפת הים בסלוניקי ומחשבותיו נודדות לימים אחרים שבילה שם; כיצד שיחק כנער על החוף עם חברים או היום שבילה עם אשתו המנוחה אנה במפגש משפחתי. אלכסנדר כבר יודע שלא יסיים את הפרויקט האחרון שלו, שיר לא גמור של משורר בן המאה ה-19. יחסיו עם בתו התדרדרו, היא רוצה למכור את הבית ומסרבת לאמץ את כלבו של אלכסנדר. באופן בלתי צפוי, ביום אחרון זה, הוא מוצא עצמו מעורב בחייו של ילד קטן, מהגר בלתי חוקי מאלבניה, שרוצה לעשות את דרכו הביתה אל סבתו. זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל הסרטים של קאן 1998.
תקציר באדיבות סינמטק ת"א