20/01/2020
סרטים חדשים בספרייה
חדשים בלו-ריי
חדשים מתרוגמים
הוצאות מחודשות
סרטים ישראלים חדשים
הסרטים המבוקשים
אלבומים חדשים LP/CD
  1. Claypool/Lennon
  2. Dream Theater
  3. Steve Kilbey
  4. Tom Waits
  5. Bohemian Rhapsody
חדשים בג'אז באוזן
  1. Charles Mingus
  2. Alice Coltrane
  3. Charles Lloyd
  4. Aaron Parks
  5. The John Betsch Society
  • שתפו בפייסבוק
  • שתפו בטוויטר

בעיניים פקוחות אל תוך החושך
בודד, מנותק ועטוף בהזיות, פוסע גיבור סרטו של גאס ואן סנט היישר אל מותו. קורט קוביין לא היה מתאר את זה טוב יותר. Last Days, סרט החודש של האוזן

לקורט קוביין היה מצב רוח של מסור חלוד ונעימותיו הצורמניות התישו את שכניו המנומנמים באברדין שליד סיאטל. הוא שנא מוזיקה ממוסחרת ותיעב קשות את אבק הכוכבים, אבל כשהנסורת הזו הפכה לסגנון מוזיקלי; כשנירוונה מכרה מיליוני עותקים מ"Nevermind" והלהקה היתה לפתע לדבר הכי גדול במהפכת סיאטל הזכורה לברכה; כשפרצופו הצהוב נמרח על שערי ה"רולינג סטונס" והגיגיו נבלעו כאן, שם ובכל מקום – כשכל זה קרה, הוא הפך לחלק הכי מדובר במערכת, וכמה קשה היה לו להכיר בעובדה הזו.
כנצר למשפחה מרוסקת וקשת יום במדינת וושינגטון, קוביין לא יכול היה להכיל את היותו כוכב רוק ענק. הוא העדיף לדבוק בשורשים. פעם לשורשים היה טעם של שני בתים ופזמון, פעם טעם של שלושה ורבע אקורדים, ולרוב ניחוח של נעורים עצבני עד כאב. במרוצת תהילתו, החליף את הטעם במנות מזוקקות ועצומות יותר של הרואין. חודש לפני התאבדותו אושפז ברומא, לאחר ששקע בתרדמת עמוקה וירוקה. נירוונה ביטלה סיבוב אירופי מסקרן וקורט עזב את בית החולים, חולה מתמיד. הוא שב אל טירתו שליד סיאטל הלום תרופות, מסומם ובלתי מתקשר. נירוונה התאיידה, מנהליו המתינו עד יחלוף זעמו הרחק מהצד. אל ימיו ההזויים, האחרונים בהחלט, נכנס גאס ואן סנט לנסות ולהנציח את תהליך כיבויו של הנר הרבה אחרי שכבה אורו.
Last Days, סרטו החדש של ואן סנט, ידבר אל אותם בודדים שמעריכים בדידות, מכירים בה וחוו אותה. תאבי חברה ומעריצי בידור ותהילה, לא ימצאו את עצמם בסרט המזדחל הזה. גם הסוגדים לקורט קוביין ייתקלו כאן בחומה מבוצרת של התעקשות על דיוק פילוסופי ואסתטי, ולא יזכו לקבל אל הווריד ולו מנה אחת חייתית או אמיתית של נירוונה. ייאמר מייד, מייקל פיט עושה את קוביין באופן מדוייק ומופתי. התחושה שקורט מהלך בתוך הסרט היא חזקה ונוכחת. אבל הרבדים אליו מנסה ואן סנט לפנות, עוזבים מאחור את רכילויות הרוק המתבקשות, את שיחות הטלפון עם קורטני ואת נפולת הכוכבות, ומתמקדים בטריפ צלול וברור אל תוככי נפשו של אדם המאבד את רצונו לחיות.
הצופה נדרש ללא מעט ריכוז וחידוד בעולם שטווה סביבו ואן סנט. בלייק (שמו הפיקטיבי של קוביין בסרט) הוא דמות אבודה, המהלכת ומלמלת ונמוגה ככל שמתקדם הסרט, ככל שימיו עוזבים אותו. גם כאן, כמו באלפנט, מצליב הבמאי רגעי חיים מנקודות מבט שונות של דמויות, אלא שב"ימים אחרונים" ההתקדמות אחורה וקדימה בזמן באה לחדד את הבלבול וההזיה שבתוכם מצוי בלייק עצמו. זה כבר לא משנה אם הקורנפלקס נטחן בבוקר, אם המקרוני הופשר בערב או אם שמלת אישה נלבשה בצהריים. גם לא משנה אם רובה הצייד נלקח במערכה הראשונה, הרי ברור לכל שהוא יירה מתישהו בסוף הסרט.
יש כאן אסופת סצנות שנשזרו באופן פיקטיבי בעצת צוות השחקנים וההשראה הכוללת. בסצנה אחת כזו, מגיע לבקר את בלייק סוכן מכירות של מודעות לדפי זהב. דיאלוג די ארוך על ריקנות גדולה, ניסיון של חיבור אפור, ממעמקי השגרה, בין סוכן מכירות אבוד לכשעצמו לבין אדם שהדבר הכי קרוב אצלו בלגלגל עסק זה לגלגל. הסוכן עוזב את בלייק להישמט ולהירדם על כורסתו, ללא שמץ של אכפתיות מעתיד כלשהו. נציגת חברת תקליטים שמבקרת את בלייק מטלטלת אותו לקום ולצאת מקלישאת הרוק שהוא כביכול מצוי בה. מדוע זה כה כואב? הדבר הקרוב ביותר לשלמות הם קלישאות רוק כמו מוריסון, ג'ופלין והנדריקס, שהלכו במודע אל קיצם, אל קצה גבול האמנות שלהם. עד כמה שמודע הוא מושג שאפשר להשתמש בו בהקשרן של דמויות מרחפות, נטולות הגיון ועמוסות קוקאין והרואין. בלייק (קוביין) ממלמל גם לעומתה משהו סתמי על קלישאה. הרי הוא כל-כך בודד ומנותק.
ואן סנט מלווה את הרגע הזה בחמלה רבה. האם גם הוא, ואן סנט, הוא קלישאת קולנוע, שתרה אחר מזון ממוחזר זה כבר הסרט השלישי? כמה דקות אחר כך בלייק זרוק בפינה על כסא, פורט בלדת רוק מצמררת, א-לה אנפלאגד רטרואקטיבי, מרטיט עד דמעות. באותם רגעים חומקת מחשבה נוגה, כמה יפה יכול היה להיות אלבום הסולו שקוביין לא כתב מעולם. אין ספק שמייקל פיט מצוייד בכשרון של כוכב רוק מעולה, וואן סנט מנצל זאת פעמיים בדיוק. בפעם השלישית הוא מתמסר אל הנרטיב היחיד בסרט, סופה הטראגי של אגדת רוק אמריקאית מסיאטל, אשר נשמתה פוסעת מתנדנדת אל רקיע טעון סימני שאלה.
"זעם הנעורים השתלם היטב / עכשיו אני משועמם וזקן", כתב קורט קוביין ב"Serve The Servants", השיר שפותח את ”IN Utero“, האחרון של נירוונה. הבמאי לקח את השעמום המזדקן הזה ועשה ממנו מניפסט קולנועי, המתכתב היטב עם הלך הרוח של ניהיליסט מושבע, שהלך בעיניים פקוחות אל החושך. דומה שמשהו ממשפט זה דבק בתסריט הכאילו רופף של ואן סנט, שמוכיח שאמן ענק יכול למעשה להמשיך ולחיות. לחולל ניסים מלוקיישן אחד, שחקן אחד וחזון גדול אחד.
תוספות: בצידו השני של הדי.וי.די מסתתרת סצנה חתוכה, שמתחברת יפה לרגע ארוך וקסום אחד בסרט, החושפת את אשף הרוק המבוזבז מייקל פיט מבצע כשפים - ואחר כך גם שפטים - בשתי גיטרות, תופים ומיקרופון. גם הקליפ המצורף לא מבייש את הוד קדושת המת. אבל זה כבר לא משנה. 


אסא אופק (31/10/05)

פיט. קוביין מדויק ומופתי
האם שמלת הערב נלבשה בצהריים?
טריפ צלול אל תוך הנפש
עם נציגת הלייבל. הכל קלישאה
אל גבול האמנות
זעם הנעורים השתלם היטב
עכשיו אני משועמם וזקן
 




אוזןבר: פתוחים לאירועים סגורים

הרמת כוסית / כנסי חברות / אירועים סגורים / מסיבות יומולדת / הזמינו עכשיו! כאן הפרטים

אוסף נדירים בלתי נפוצים

מגוון גדול של תקליטים במצבים מצוינים ובמהדורות מוקדמות הגיע בעיתוי חגיגי של ספטמבר בואך אוקטובר. הנה פירוט. נתראה בחנות

האוזן קונה אוספים של תקליטים משומשים

התקליטים תופסים אצלך יותר מידי מקום בבית?
רוצה להיפטר מאוסף הוינילים, הדיסקים וסרטי הדי וי די שלך?
עובר דירה? עוזבת ת'עיר? האוספים הישנים שלך ימצאו אצלנו בית.
לפרטים

צ'רלי מגירה – הרטרוספקטיבה בתקליט כפול

צ'רלי מגירה, גבי אבודרהם בשמו האמיתי, הוא מגדולי גיבורי הגיטרה שיצאו מארץ הקודש, אך לא ידעו להכיל אותם. מגירה נאלץ לנדוד לברלין, שם קץ לחייו. אמן טהור, פראי ואוטנטי. גיטריסט גאון וחיית במה, שהרטרוספקטיבה החדשה עושה עמו צדק ומנציחה במלוא הדרה את פועלו של היוצר שמת. להשיג אצלנו

כתבו לנו YouTubeהאוזן השלישית בפייסבוקהאוזן השלישית בטלפון